Midrash on Parashat Devarim

בס"ד
ו' מנחם אב תשס"ו

I'll update this soon with English translation

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב (משלי ט"ו כ"ג)

שמחה לאיש במענה פיו — זה משה שנקרא איש האלהים כמו שנאמר (שמות י"ט י"ט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל

ודבר בעתו מה טוב – זה משה כמו שנאמר (דברים א' א') אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל

דבר אחר שמחה לאיש במענה פיו – זה מרים כמו שנאמר (שמות ט"ו כ"א) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם. ארבעים שני ששהו בני ישראל במדבר משה היה מלמד להם תורה והם היו חוזרים אחריו כמו שנאמר (שם א') אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', ואין שירה אלא תורה כמו שנאמר (תהלים מ"ב ט') יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, ומרים היתה מפרשת ודורשת את התורה לבני ישראל, כמו שנאמר וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, ואין ותען אלא מדרש כמו שנאמר (שמות י"ג ט') לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, ונאמר (שיר השירים ד' ט"ו) מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן.

ולאחר שנסתלקה מרים לא היה מי שיפרש וידרוש את התורה לישראל, כמו שנאמר (במדבר כ' א') וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם וכתיב בתריה וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה. אמר משה רבנו עליו השלום לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שכל העם ידרשו את התורה, והיא תהיה לכל דורותם באר מים חיים כמו שהיתה בזמן שאחותי מרים היתה יושבת ודורשת להם דברי אגדה המרחיבים לבו של אדם. אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך שלא יקום דור בישראל שלא ידרשו בו את התורה כמו מרים ושלא יחדשו בו חידושים בתורה. אתה אמרת וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה ואני אומר לך עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים (ירמיה ל"א ג') – וכי תופים אפשר לעדות? אלא הכי קאמר: כל עדת ישראל תדרוש את התורה כמו מרים, כמ"ש (שמות שם כ') וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתִּקַּח מִרְיָם — בדורו של אהרון; וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ — בכל דור ודור. וזה שאמר הכתוב (במדבר כ"א ט"ז-י”ז) וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם: אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. עד כאן אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה ואחר כך וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, מכאן והלאה אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל ואחר כך עֱנוּ לָהּ.

בכה משה ואמר אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁה' אֱלֹהָיו (תהלים קמ"ד ט"ו)

אמר הקדוש ברוך הוא למשה, ואתה בן עמרם, שכרך גדול משלהם: הם ידרשו את התורה ואני אתן להם ממנה מתנות יקרות מפז כמו שנאמר (במדבר שם י"ח) וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, ואילו אתה תהיה משול לכל התורה כולה, כמו שנאמר (דברים א' ה') בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר. לְבָאֵר אין כתיב כאן, אלא בֵּאֵר, מלמד שמשה רבינו עליו השלום משול לתורה שנקראה באר, והתורה היתה זורמת בכל גופו כמו המים בנהר הירדן, והיו יוצאים מפיו כמעיין המתגבר, וזהו שאמר הכתוב מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן.

הוי שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב

ויהי רצון שנדע רק נוזלים מן לבנון, ולא נשמע עוד בשורות על נופלים בלבנון